השוואת מחירים בנושא שירה בציבור ניתן לבצע באתר זולים.
שירה בציבור
שירה בציבור - איך הכל התחיל
שירה בציבור - הדמויות מאחורי הקלעים
שירה בציבור בכלי התקשורת
שירה בציבור - טיפים למארגנים
שירה בציבור - סיפורים ודעות
שירה בציבור - סיפורים ודעות
השירה בציבור הפכה לחלק מההווי הלאומי, בזכות אותם אנשים שהזמר העברי מחייה אותם וקם לתחייה על ידם. אך מה להם יש לספר על התופעה?
שרה'לה שרון: לעניות דעתי, אין לחזרת השירה בציבור שום גורם ביטחוני או אקונומי, הדור הצעיר פשוט צמא לאהבה, שמחה ובטחון. בשירה בציבור אין גלים. השירה בציבור איננה אופנה חולפת, זוהי השפה השנייה שלנו בישראל. ולכן זה לא יחלוף לעד, זה נצחי. כמו שאומרים, שלא יגמר לעולם.
צביקה כספי, ממייסדי בניין הזמר העברי, דווקא לא שמח על ההתפתחות הזו..: "אין לי שום דבר נגד שירה בציבור רק נגד הדרך שבה היא מתבצעת. כמוסיקאי העניין מרגיז במיוחד. המנחים לא מוסיקליים ולא יודעים לשיר. הם אף פעם לא בוחרים בסולם הנכון ולכן מתחילים לצווח והקהל צורח איתם. מי מבין את המילים שצועקים שם?! רוב האנשים בכלל לא יהיו מסוגלים להסביר. מוטיב העדר הרדוד עובד גם כאן, כל כך לא מקצועי, נטול כל טיפת איכות. אני יודע שאנשים נהנים לשיר אבל גם איך לשיר בציבור צריך לדעת."
דודו ברק, מגדולי הפזמונאים, מספר על 'פרחים בקנה', מלהיטי הזמר העברי של כל הזמנים בכלל, ושל השירה בציבור בפרט: "אמרתי לאפי נצר: 'אני חושב שכתבנו להיטים יותר טובים'. עד היום הוא לא סולח לי על האמירה הזו. לא השכלתי לחזות כמה כוח טמון בשיר הזה. היום אני מבין שאם אומה שלמה דורשת שיר זה לא סתם. השיר הזה הוא ללא ספק שיר שאני צריך לצעוד בזכותו בראש מורם".
שרה'לה שרון מספרת כיצד הפכה ממורה למוזיקה לסמל לאומי:
"יום אחד נסעתי עם כיתה ג' להצגה. באולם היו מאות ילדים והשחקנים איחרו. מיד ירוחם כהן סימן לי שעלי לעשות משהו בנידון. על הבמה עמד פסנתר כנף.. אז שרתי איתם, וכשהשחקנים הגיעו, הם נכנסו על קצות האצבעות ואמרו לי 'תמשיכי, תמשיכי', כל כך זה היה מוצלח.
ירוחם פנה אלי ואמר, אם שרים עם הילדים, אפשר אולי גם עם מבוגרים. התחלנו 47 איש, תוך שנה הגענו ל800, הטלוויזיה הכניסה אותי למסך, ואז זה הגיע לכל הארץ, ומאז ועד בכלל אני שרה".
דווקא על אפי נצר, גדול השירה בציבור, כמעט ולא נמצאו סיפורים או ציטטות, ולא בכדי. מקורביו מספרים על אדם שלמרות גדלותו לא מרבה להתראיין, אדיב סימפטי ועניו מכל אדם. ובכלל נראה שיש משהו כל כך צנוע ושליו באנשי השירה בציבור, שעל אף היותם כישרונות יוצאי דופן לא פעם, בחרו דווקא בתחום שלכאורה עממי יותר. ובחיוך כנה, משקיעים מרץ וזמן פשוט מתוך רצון טהור להיטיב עם הזולת והעם, ולשמוח איתו יחד. ואולי זו הסיבה האמיתית להצלחת ערבי השירה בציבור, העם מחזיר להם אהבה. ואת זה שום מבקר צר עין לא יוכל לקחת מהם.
|
|